על פי המומחים, הכמות המומלצת היומית אצל מבוגרים הנמצאים בסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם היא 3.7 גרמים, ואצל אנשים בסיכון נמוך ללקות במחלות עומדת הכמות הזו על 5.8 גרם ליממה. אולם בפועל - גבר אמריקני ממוצע צורך כ-10.4 גרם מלח ליממה, ואישה כ-7.3 גרם ליממה. לפיכך ממליצים המומחים על קיצוץ של גרם ליממה לפחות, ועדיף שלושה גרמים של מלח, כדי להביא להגנה הנדרשת.

 אבל לא יהיה די אם נפחית את כמות המלח שאנחנו מפזרים על המזון: על פי המחלקה לחקלאות בארצות הברית, 77% מהמלח במזון מגיע ממזון מעובד,בעוד שרק 6% מוסף על ידי הסועד, וכ-5% מוסף בעת הבישול.

 צריכה מוגברת של מלח מגבירה את ספיגת הנוזלים בכליה ואת נפח הנוזלים בגוף ככלל וזו אחת הסיבות לעלייה בלחץ דם. בחברה המערבית מרבים לאכול מזון מעובד שמכיל כמויות שערורייתיות של מלח, בנוסף לחמוצים, חטיפים, פיצוחים ומוצרי בשר מעובד כמו נקניקים עתירי מלח, כך שאנו נחשפים לכמות רעילה של מלח".

 בקרב הילדים המצב עוד יותר רע - הם צורכים כמות גדולה ובלתי מבוקרת של חטיפים מלוחים ומזון מעובד, שללא ספק יתנו את אותותיהם בעתיד, וסביר שיסבלו בעתיד משיעור גבוה של יתר לחץ דם. לזה יש להוסיף כמובן את הצריכה הקלורית הגבוהה ואת ההשמנה הנלווית על סיבוכיה, כך שמדובר בפצצת זמן אפידמיולוגית".

 בהתייחס למחקר אומר מומחה ישראלי ,ד" ר אלקיים,כי הפתרון להפחתת צריכת המלח מתחיל במודעות.

  "אני ממליץ להימנע במידת האפשר מצריכת מזון מעובד, וכשזה קורה, כדאי להפחית מזונות כמו: חמוצים, פיצוחים וחטיפים מלוחים למינימום הכרחי.

כדאי להסתמך על בישול ביתי שמטבעו דל יותר ולא להוסיף מלח מעבר למה שיש בו. הטעם המלוח הוא טעם נרכש, ובצורה מודעת ניתן להפחית את כמות המלח שאנחנו צורכים. מדובר בבעיה חמורה ואני מחכה לחבר הכנסת שירים את הכפפה וינסה לשנות בחקיקה את כמות המלח שמותר להכניס למזון מעובד, ולחייב את יצרני המזון להוסיף אזהרות על אריזות מוצרי המזון על תכולת המלח".

  Published at www.nejm.org January 20, 2010 (10.1056/NEJMoa0907355)

 אלון מרבר- נטורוטק - נטורופת בחיפה